קרנות סל סייבר: תשואות חסרות תקדים של 71%, 50%, 41%...בשנת 2020. המשקיעים מצאו את הדבר הבא בהשקעות!
אלכסנדרה בלוך | זמן קריאה 1.5 דק׳
3 קרנות סל בסקטור ה-‘סייבר’ שכל משקיע חייב לדעת, במידה ורוצה לרכב על גל של תשואות חסרות תקדים כמו אלה.
מעוניינים לבדוק האם אתם מתאימים להשקיע בקרנות סל סייבר ולהצטרף לתופעת טבע כלכלית ששוק ההון לא חזה? כל שאליכם לעשות זה לענות על מספר שאלות קצרות וענייניות כשהראשונה ביניהן היא:
בני כמה אתם?
מה גרם לעלייה החדה בתשואות קרנות הסייבר?
למי שלא שם לב, בשנים האחרונות נוצרה תופעה של פעילות סייברית אנפה מצד האקרים שמקורם מסין, רוסיה, איראן ואפילו ישראל.
אם מדובר במעורבות האקרים רוסים בבחירות לנשיאות ארה”ב, גניבות קניין רוחני של סין מכל חברת הייטק אמריקאית ועד לשיבושים במערכות תשתית אירניות מצד ישראל…כל אלה הציפו את נושא הסייבר אל סדר היום.
הכניסה של טסלה לעולם- תתארו לעצמכם עתיד שאינו רחוק מאתנו לדמיין כמציאות, בה כל ישראלי שני נוהג שרכב אוטונומי לחלוטין, הנשען על חילופי מידע גוזרי גורל, במהירות שיא, באמצעות שירותי ענן במרחב המקוון…קרי, דרך האינטרנט.
תארו לעצמכם את הסכנה הברורה והמיידית בה כל נהג רכב ‘טסלה’ נמצא כשיש ענן כבד של סכנת שליטה מרחוק ע”י האקרים ממדינה עויינת (וברוך השם…למדינת ישראל לא חסרות מדינות עויינות)?!
המשמעות של “אבטחת מידע” הופכת מהגנה על מחשב ביתי ונייד להגנה על חיי אדם!
וכשישראל מובילה בסייבר העולמי…
לצד פעילות הסייבר בעולם, כאן בישראל נצפתה עלייה חדה בהתעניינות התעסוקתית של תחום הסייבר.
אם זה בדרישה של מתגייסים ל-8200 ועד ללימודי סייבר במכללות ישראליות.
הרי שאין זה סוד כי שכרו של יוצא 8200 בתחום הסייבר העולמי נאמד בתלוש שכר ממוצע שנע בין מספר עשרות אלפי דולרים ועד למאות אלפי דולרים בחודש, במגזר הפרטי הבינלאומי.
אז איך זה בא לידי ביטוי בשוק ההון?
מניות המגזר הראו עליות חדות בתשואות שלהן עוד לפני תום שנת 2020 ונראה כי הדבר מסמן באורות הזהרה כי סקטור זה הוא השחקן החדש והמוביל בשכונה ושאינו מתכוון לעצור לרגע.
אבל לפני שאנחנו קופצים על רכבת התשואות של עולם הסייבר בשוק הוון, אנחנו צריכים להבין קודם מדוע יש פערים משמעותיים בין קרנות הסל, למרות גובה התשואות המרשים שהציגו.
3 קרנות סל סייבר המובילות
קרן HACK –
41% תשואה
קרן מסורתית והוותיקה משלושת הקרנות שצוינו בכתבה זו. הי נוסדה בשנת 2014 ונחשבת לקרן מסורתית. היא בעלת פריסה רחבה מאוד על פני כל חברות אבטחת הסייבר.
קרן CIBR –
50% תשואה
קרן זו נחשבת לקרן סל סייבר מודרנית הקרן הושקה בשנת 2015 קרן סל זו כוללת בעיקר חברות סייבר המשוקללות לפי שווי שוק.
קרן BUG –
71% תשואה
קרן סל הנחשבת ל-‘טהורה’. היא נחשבת כלך מפני שהיא פועלת על פי דרישת סינון של חשיפה מינימלית של הכנסות מענך זה בלבד. סינון זה לא קיים בשתי קרנות סל האחרות שצוינו לעיל.
הן מזקקות ומסירות חברות סייבר שאינן PURE PLAY
אז מה גרם להבדל כה משמעותי בתשואות שבין HACK ל- BUG?
ישנם המון משתנים היכולים להצביע על הפערים הבולטים שבין שני קרנות סל אלה אבל הבולטת שביניהם היא מושג אחד בולט…”מתודולוגיית שקלול”.
מתודולוגיית שקלול היא למעשה ‘משקל שווה לעומת משקל שווי שוק’ וקרן BUG, בעזרת מתודולוגיית השקלול שלה משקפת את ציפיות המשקיעים הנוכחיות שלה עבור עתיד שוק אבטחת הסייבר ומנטרלות לחלוטין, באמצעות קריטוריוני בחירה, חברות שאינן טהורות(PURE PLAY).
משקיע המעוניין להיכנס לסקטור הסייבר ולהשקיע, חייב להכיר ולהבין את משמעות ההשפעה של ‘מתודולוגיית שקלול’ ו-‘קריטוריונים לבחירת מניות’ שזה למעשה מה שמגדיר חברת סייבר.
מעוניינים לבדוק האם אתם מתאימים להשקיע בקרנות סל סייבר ולהצטרף לתופעת טבע כלכלית ששוק ההון לא חזה? כל שאליכם לעשות זה לענות על מספר שאלות קצרות וענייניות כשהראשונה ביניהן היא:
בני כמה אתם?
*כל המידע המוצע בכתבה אינו מהווה הצעה לרכישת שירותים אלו או אחרים ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, יעוץ ביטוחי או ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא .