אינטל ישראל- מקום 9 מתוך 10 ב-2021
אינטל– Intel Corporation, הוא תאגיד בינלאומי שמקורו בארה”ב. אינטל העולמית היא אחת מהתאגידים המובילים בעולם בתחום תכנון וייצור מיקרו-מעבדים ומעגלים משולבים.
אינטל מייצרת גם כרטיסי רשת, מערכות שבבים ללוחות אם, מיני מוצרי תוכנה והתקנים אחרים ומגוונים.
לאינטל יש מספר פרויקטים של מחקר מתקדמים בכל ההיבטים של ייצור מולידים למחצה, כולל MEMS, וגם פרויקטים בתחום התוכנה כמו מהדר לשפות תכנות וערכת פיתוח לעיבודים גרפיים.
נכון ל- 2013, מועסקים באינטל העולמית כ-107,600 עובדים.
אינטל הינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה אמריקאית והיא משתייכת למדד ה-דאו ג’ונס ולמדד S&P500.
בשנת 2013, הגיעו ההכנסוץ השנתיות של החברה ל-53.708 מיליארד דולר כש הרווח הנקי שלה עמד על 9.62 מיליארד דולר.
מי הם עשרת חברות ההייטק הגדולות בישראל שהובילו אשתקד? מה אנחנו באמת יודעים עליהם ואיך הם הגיעו לכבד את מיקומם ב-10 החברות הגדולות בישראל ?
בסדרת כתבות שאנחנו, כאן באתר SELEB הכנו עבורכם, תוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי ביותר לגבי כל אחד ואחד מהחברות שזכו להיכנס לרשימה ובכתבה הבאה, אנו נכיר את ‘אינטל ‘ שזכתה בכבוד להיות המקום התשיעי ברשימה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם>>אפספלייר
קרדיט ל-אינטל ישראל – www.intel.co.il
10 חברות הייטק הגדולות בישראל 2021
קצת רקע
התאגיד שנקרא “אינטל” נוסד בשנת-1968 בסנטה קלרה, קליפורניה. מייסדיה ‘גורדון מור’, ורוברט נויס.
הצטרף אליהם ‘אנדרו גרוב’ אשר ניהל את החברה מהרגע שהגיע אליה ועד יום פרישתו בשנות ה-90.
אנדרו למעשה היה זה שהפך את אינטל לאחד מהעסקים הגדולים והמצליחים בעולם.
שמה המלא של אינטל הוא INTegrated ELectronics ומכאן…INTEL.
ראשית דרכה של החברה החלה בייצור רכיבי זיכרון. לאחר מכן, שינתה את ייעודה לתכנון ויצור מעבדים.
בתחילת שנות ה-80, חברת IBM במעבד של אינטל למעבד של סדרת מחשבי IBM PC. הצלחתה של סדרה זו הביאה לפריחתה של אינטל.
במהלך שנות ה-90, IAL( מעבדות הארכיטקטורה של אינטל, היו אחראיות לרבים מהחידושים בתחום החומרה למחשב האישי, כולל אפיק ה-PCI, האפיק הטורי האוניברסלי(USB) והארכיטקטורה השולטת לשרתים בעלי מספר מעבדים.
גם פיתוחי התוכנה של IAL הביאו תרומה רבה.
פיתוחי התוכנה של המעבדות בתחום הווידאו והגרפיקה הממוחשבים ביו חשובים בהתפתחות התחום.
השליטה של אינטל בשוק המעבדים לארכיטקטורת 86X הובילה למספר תביעות כנגדה בנוגע לעבירות על חוקי ההגבלים העסקיים בארצות הברית במשך השנים, כולל חקירות של ועדת הסחר הפדרלית(FTC) בסוף שנות ה-80 וב-1999 וכן תביעות אזרחיות כגון התביעה של חברת DEC בשנת 1997 ותביעות פטנט על ידי אינטרגרף
שליטתה של אינטל בשוק הפכו את אינטל למטרה מושכת של תביעות משפטיות, אם כי מעט מאוד מהן הצליחו להשיג את מטרתן. במשך מספר שנים המתחרה הגדולה היחידה של אינטל בשוק ה-X86 הייתה חברת AMD, אשר אתה יש לאינטל הסכמים חוצי- רישיונות הדדיים מאז 1967.
שתי החברות יכולות להשתמש בפטנטים בנוגע לחידושים טכנולוגיים של החברה השנייה ללא תשלום כספי כלשהו.
כיום, אין לאינטל מתחרה אחת בולטת בשוק ה-PC והשרתים. כמה מתחרות קטנות כמו ‘טרנסמטה’ מייצרות מעבדים לצריכה נמוכה בשביל ציוד נייד.
לאינטל מפעלים רבים הפרושים במדינות רבות ברחבי העולם, בהן: ארצות הברית, קוסטה ריקה, מלזיה, אירלנד, סין, וישראל.
2018- בריאן קרזניץ, שכיהן כמנכ”ל החברה מסיבות לא כל כך תמימות. הוא קיים יחסים אישות, בהסכמה, עם עובדת אך בניגוד לקוד האתי של החברה. במקומו מונה מחליף זמני, רוברט סוואן (סמנכ”ל כספים בחברה).
2019- מונה , רוברט סוואן, באופן רשמי למנכ”ל החברה.
2021- פט גלסינגר מונה למנכ”ל החברה.
מוצרים מבית אינטל
המוצר הראשון שהחברה ייצרה היה ‘מעגל משולב’ ועליו זיכרונות גישה אקראית.
במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, המשיכה אינטל בפיתוח זיכרונות והייתה בין המובילות בייצור זיכרונות מהסוגים SRAM, DRAM וכן READ-ONLY MEMORY.
צוות אחר באינטל פיתח בשנת 1971 את המיקרו- מעבד מדגם 4004 INTEL עבור החברה היפנית Business Computer Corporation שהייתה לקוח חשוב וגדול של חברת אינטל ברכישת זיכרונות למחשבונים.
למרות כי המוצר “מיקרו-מעבדים” הפכו למוצר מוביל של אינטל רק בשלהי שנות ה-80.
מתחרתה העיקרית, בשנים אלה, הייתה חברה בשם Texas Instruments אשר השיקה את המיקרו המעבד הראשון שלה, סמוך ובצמידות לתאריך בו הוציאה אינטל את המעבד שלה.
בסוף שנות ה-70, המחשב האישי נולד אל העולם וביפן כבר הוקמו מספר מפעלים שהתחרו בייצור המוצר המוביל של אינטל באותה התקופה…זיכרונות.
על מנת להתמודד עם הירידה ברווחיות, החליטו באינטל להתמקד בתחום המיקרו מעבדים.
הפריצה הטכנולוגית והכלכלית בייתה בפיתוחו של המעבד 8060/8080 ששימשו לייצור המחשב האישי של IBM/PC וכיוב,…
התפשטותו הנרחבת של המחשב האישי, בסוך שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 לוותה בהתרחבות מקבילה של אינטל.
2008- ‘אינטל אטום’. מעבד זעיר בעל צריכת חשמל נמוכה, בטכנולוגיה של 45 ננומטר. מעבד זה נועד למחשבים בגדלים של ‘נוטבוק’, מחשבים מיני והתקני אינטרנט ניידים.
מעבד האטום אשר נכלל במחשב מיני/נוטבוק הפכו לפולפולרים ביותר בשנת 2009, למרות המיתון העולמי עקב ה-“סאב פריים”.
2009- הושק דגם חדש של מעבדי אטום. Atom N450. הביצועים של מעבדים אלה היו מבוצעים ע”י ליבת אטום יחיד(כמחצית מ-‘סלרון’) אך בעל קצב שעון דומה.
בסוף השנה הוכרז מעבד אטום חדש יותר המכיל האצה גראפית.
2010- הכריזה אינטל על סדרה חדשה של מעבדים בטכנולוגיה של 32 ננומטר, תחת השמות Clarkale-Arrandale.סדרה זו כללה מאיץ גראפי ובקר זיכרון מובנים עם מהירות שעון דינמית, תמיכה מובנית ב-בלו ריי ובסראונד 7.1. מעבדים אלה אפשרו למזער את המחשבים ולצמצם את צריכת החשמל ובעיקר… להוזיל מחירים.
באותה שנה, אינטל השיקה את המעבד ATOM Z^ למכשירי סלולאר ולטאבלטים.
2011- אינטל הודיעה כי היא פיתחה טכנולוגיה ליתוגרפית חדשה, תלת-ממד אשר תאפשר למזער את השבבים ולהגביר את יעילותם.
בסוף השנה, אינטל השיקה שני מעבדים ATOM CEDARVIEW. שני מעבדים אלה הם מעבדים כפולי ליבה המיוצרים בליתוגרפיה של 32 ננומטר ובמעטפת תרמית של 10 וואט ופועלים במהירות שבין 1.8 ג’יגה-הרץ ל-2.1 ג’יגה-הרץ.
המעבדים משתמשים במערכת שבבים N>!( ותומכים ב- DIRECTX 10.1
בסוף אותה השנה, השיקה אינטל מספר מעבדי אטום מבוססי פלטפורמת ה-CEDAR TRAIL.
המעבדים פועלים בתדר שבין 1.6HZ ל-1.8HZ כוללים את מעבד הגרפי SGX545 POWER VR. המהירות שלו כפולה מהדור הקודם. צריכת החשמל של המעבדים מסדרת ה-N בין 1.9 וואט ל-2.62 וואט, לעומת מהמעבדים מסדרת D המגיעים ל-10וואט.
2012- אינטל הציגה באופן רשמי בסן-פרנסיסקו את מעבדי ה-IVY BRIDGE. הדור השלישי של מעבדי ה-CORE, שמעוצב בליתוגרפיה של 22 ננו-מטר ובטכנולוגיית טרנזיסטורים תלת-ממדיים הראשונים בעולם.
במעבדים אלה שופרה הליבה הגרפית המובנית, והיא מסוג HD Graphic 4000′ התומך ב-OPEN GL 3.1, Microsoft DiretX 11 ו-Open CL 1.1/ לצד כל אלה, הורד גם ההספק החשמלי.
מעבדים אלו מספקים גם מאפייני אבטחה שונים. עיקר הפיתוח של מעבדים אלו התבצע בישראל ובארצות הברית.
2013- אינטל השיקה את המעבד החדש שלה בארכיטקטורת Haswell. הדור הרביעי של משפחת ה- i Core.
המעבד הינו בליתוגרפיה של 22 ננו-מטר עם דגש חזק על הפחתת צריכת החשמל וחיזוק המעבד הגרפי הפנימי שלו המכונה “איריס”.
2014- אינטל הציגה לעולם את תהליך של הדור החמישי של מעבדיה תחת שם קוד BROADWELL.
מעבדים אלה הינם בארכיטקטורה של 14 ננו-מטר והם יעילים פי שניים ביחס צריכת החשמל וליכולת עיבוד מהדור הקודם.
חודש לאחר מכן, הושקו שלושה מעבדים מסדרה זו.
באותה שנה, אינטל הכריזה על מעבדי סקיילייק שפותחו באינטל חיפה בליתוגרפיה של 14 ננו-מטר.
2017- אינטל הכריזה על הדור השביעי של מעבדי ה-CORE, קייבי לייק, שפותחו גם הם בחיפה.
המאפיינים העיקריים הם שיפור בביצועי מולטימדיה בהם תוכני וידאו באבחנה גבוהה HD ו-4K, הוספת אמצעי בטיחות ותדר מעבר דינמי.
מעבד זה הוא דור שלישי שמודפס בליתוגרפיה של 14 ננו-מטר.
בהמשך של אותה שנה, הכריזה אינטל על הדור ה-8. קייבי לייק.
2018- הכריזה אינטל על דור-9 ובאותה השנה היא הכריזה אף על דור-10 (אייס-לייק) שלראשונה הייתה בליתוגרפיה של 10 ננו-מטר.
2020- הכריזה אינטל על השקתה של סדרת הדור ה-11 של מעבדי “טייזר-לייק” בליתוגרפיה של 10 ננו-מטר.
2021- הכריזה אינטל על סדרת המעבדים מהדור ה-12 ושמם הוא “אלדר-לייק” הכוללים כ-60 סוגים של מעבדים. רוב פיתוח והייצור של מעבד זה בוצע בישראל.
נתונים אלה נלקחו מאתר www.intel.co.il ומקורות שונים ולכן לאתר Seleb אין כל אחריות על על האמור בו