חברת החשמל לישראל- מקום 2 מתוך 10 ב-2021

חברת החשמל לישראל– היא חברה ממשלתית וציבורית, מונופול, המייצרת חשמל למספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל וברשות הפלסטינית.
כ-99.85% ממניות החברה מוחזקות ע”י הממשלה. פעילותה כוללת ייצור חשמל, הולכה, השנאה, חלוקה, אספקה ומכירת החשמל ללקוחות.
החברה נוסדה כ-‘חברת החשמל של פלשתינה’ ב-1923 ע”י פנחס רוטנברג והיא החברה המובילה את המשק החשמל בפלשתינה-א”י ומדינת ישראל, מאז ועד היום.
למרות כי מדובר כאן בחברה הנמצאת בבעלות המדינה, המשאבים הנחוצים לפיתוח משק החשמל המגויסים על ידי החברה ממקורות עצמאיים ובאמצעות גיוסי הון בישראל ובחו”ל ואינם ממומנים מתקציב המדינה אך עדיין, מקבלת עברות ממשלתית.
עד לשנת 2020, בסוף החודש התשיעי, החברה מעסיקה כ-11,600 עובדים ומספקת שירותך-2,500,000 בתי אב בישראל.
מי הם עשרת החברות הגדולות בישראל שהובילו אשתקד? מה אנחנו באמת יודעים עליהם ואיך הם הגיעו לכבד את מיקומם ב-10 החברות הגדולות בישראל ?
בסדרת כתבות שאנחנו, כאן באתר SELEB הכנו עבורכם, תוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי ביותר לגבי כל אחד ואחד מהחברות שזכו להיכנס לרשימה ובכתבה הבאה, אנו נכיר את ‘חברת החשמל לישראל’. יצרנית וספקית חשמל, שזכתה בכבוד להיות המקום השני ברשימה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם>> אינטל
קרדיט לחברת החשמל לישראל- www.iec.co.il
10 חברות הביטוח המובילות בישראל
קצת רקע
פנחס רוטנברג-מייסד חברת החשמל לפלסטינה זכה בזיכיון ממשלת המנדט בתור חברה פרטית להתחייב ולפתח את הארץ וכל היושבים בה ע”י יצירת “מרחב מחושמל”.
לפנחס רוטנברג היו דעות עצמאיות ומקצועיות בנוגע ליחסים בין יהודים וערבים, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם הציונות הרשמית.
1919- פ.רוטנברג מייסד “חברת חשמל לפלשתינה”, עלה לישראל מרוסיה.
1920- הגיש פ.רוטנברג לממשלת המנדט את תוצאות סקר בנושא נימול אפשרויות המים בארץ. על בסיס סקר זה, הציע רוטנברג להקים 13 תחנות כוח הידרו-אלקטריות על שפת נהר הירדן ויובליו. מלבנון ועד ים המלח. שלטונות המנדט ראו ברשת חשמל ארצית כדבר חשוב ביותר, לייסוד תשתית חשמל מודרנית בארץ ישראל והעניקו לרוטנברג שתי זיכיונות בשנת 1921.
1921- זיכיון ראשון היה עבור הקמתה של “חברת החשמל יפו”.
פ.רוטנברג התחייב להקים תחנת כוח הידרו-אלקטרית על הירקון, אך לבסוף, הוא בנה תחנה קלורית בין יפו לתל-אביב.
1923- נפתחה תחנת הכוח הראשונה שסיפקה חשמל לעיר יפו ולתל אביב, שייצרה, בשלב ראשון 300 קילווואט חשמל.
בחוש יוני לאותה שנה, הוארו לראשונה רחובות אלנבי ונחלת בינימין בתל אביב.
בחודש נובמבר לאותה השנה, הוארה שדרות המלך ג’ורג'(שדרות ירושלים) ביפו.
בשנה זו- ייסד פ.רוטנברג את “חברת החשמל לפלשתינה” שקלטה לתוכה את “חברת החשמל ליפו”.
1923-1925- רשת החשמל התרחבה במהירות. הקמת קו מתח גבוה למפקדות הצבא הבריטי בסרפנד(צריפין), אפשר לחברת החשמל לספק חשמל גם ל-ראשון לציון, נס ציונה ורחובות ולאחר מכן גם לרמלה.
1925- תחנת כוח קלורית נפתחה בחיפה. היא סיפקה חשמל לעיר חיפה, כמובן, לעכו ולמפעלים הגדולים שהוקמו במפרץ חיפה.
רוב הציוד והידע שהיו נחוצים לפרויקט החישמול, סופקו תחילה על ידי חברת AEG הגרמנית.
חברת החשמל פתחה סניף בברלין ומהנדסי חשמל גרמנים פיקחו על עבודות הקמת הרשת ביפו ובתל אביב.
1925- הקימה חברת החשמל שתי תחנות כול נוספות, מונעות דיזל גם הן- האחת בחיפה והשנייה בטבריה.
ההספק המירבי של שלוש התחנות גם יחד בשנת 1925 היה ג-1 מגה-וואט חשמל. הקמתן סימלה את תחילתו של עידן החשמל בארץ.
1926- לורד פלומר, הנציב העליון, חתם על זיכיון החשמל אשר אשרר את ההסכמים משנת 1921 אותם קיבל רוטנברג ממשלת בריטניה והעניק לחברת החשמל שבכות בלעדית למשך 70 שנה על ייצור החשמל הישראלי, הולכתו ומכירתו ברחבי שטח המנדט הבריטי בארץ ישראל.
הזיכיון נשאר בתוקף עד 1996, שנה בה הומר בחוק משק החשמל הישראלי.
הזיכיון כלל את גם את שטח עבר הירדן המזרחי אך למעשה בשל הקמת אמירות עבר הירדן, מומש על ידי חברת החשמל רק בחלקו המערבי של נהר הירדן.
מקום נוסף בו לא היה תוקף לזיכיון החשמל היה שטח העיר ירושלים וסביבתה הקרובה, שם החזיקה בזיכיון “חברת החשמל והשירות הציבורי לירושלים”.
1935- הקימה חברת החשמל תחנת כוח קיטורית ראשונה בא”י ושמה היה “חיפה א”. התחנה הוקמה על חולות מפרץ חיפה, בכושר ייצור חשמל של 30 מגה-וואט ותרמה לאספקת הדרישה הגוברת לכוח החשמל בעקבות הגעתה של העלייה החמישית לארץ. לצד תחנת הכוח בחיפה הוקם גם בניין משרדים ראשי של חברת החשמל.
1938- חברת החשמל הקימה תחנת כוח נוספת, קיטורית, מצפון לנה הירקון “רידינג א”, בכושר ייצור חשמל של 24 מגה-וואט. כניסת שתי התחנות הקיטוריות לפעולה בשנות השלושים, לצד תחנת הכוח “נהריים” וכן שלוש תחנות הדיזל הראשונות כך כושר ייצור החשמל מ-22 מגה-וואט ב-1932, גדל ל76 מגה-וואט ב-1939.
1942- פנחס רוטנבררג, מייסד חברת החשמל ומנהלה הראשון. את מקומו, כמנהל הכללי של חברת החשמל, תפס אחיו של פנחס, אברהם רוטנברג.
1948- תחנת הכוח “נהריים” עברה לשליטת ממלכת ירדן ופסקה לפעול. את מקומה תפסו יחידות ייצור חדשות שהוקמו באתרי תחנות הכוח הקיימות “חיפה א” ו-“רידינג א”.
הלאמת חברת החשמל
לאחר תום מלחמת העצמאות ופיחת שערי הארץ לגלי עלייה גדולים, עמדה חברת החשמל בפני אתגרי פיתוח גדולים אולם כספי המשקיעים חדלו להגיע ולחברה היה מחסור כספי רציני הנדרשו לכך.
1954- החליטה ממשלת ישראל לרכוש כ-95% ממניות החברה ולהפוך אותה לחברה ממשלתית בעקבות העברת הבעלות של חברת החשמל שינה דירקטוריון החברה את מקומו מלונדון לישראל ואת חברי הדירקטוריון שהיו בתפקידם באותה העת החליפו אישים ישראליים.
מקום מושבו של הדירקטוריון החדש נקבע ברחוב החשמל בתל אביב, בתוך מבנה היסטורי מהמאה ה-19. ממש ליד מבנה תחנת הכוח הראשונה.
באותה שנה, ממשלת ישראל רכשה גם את זיכיון החשמל מ-“חברת החשמל והשירות הציבורי לירושלים” שגם היא נתקלה לקשיים כלכליים ולמעשה הפכה לחברת בת של “חברת החשמל לארץ ישראל”.
1964- אוחדו שתי החברות “חברת החשמל והשירות הציבורי לירושלים” ו-” חברת החשמל לארץ ישראל” לחברה אחת.
1956- הוקמה תחנת כוח “רידינג ג” כשכושר ייצור החשמל שלה עמד על 40 מגה-וואט והיא נבנתה כתחנה תת-קרקעית במטרה להגן על מנועיה בפני סכנת הפצצה.
1960- הופעלה “חיפה ב”. בשנה זו, כושר ייצור החשמל של חברת החשמל עמד על 410 מגה-וואט.
1963- הופעלה יחידת כוח “אשדוד ב”.
1971- הופעלה תחנת הכוח “רידינג ד” עם כושר ייצור חשמל של 428 מגה-וואט.
1974-1977- הופעלו לראשונה 4 יחידות ייצור חשמל חדשות בתחנת הכוח אשדוד ג’ ו-ד’. לכל אחת מהן כוח ייצור חשמל של 228 מגה-וואט. שמו של אתר תחנות באשדוד נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.
1981-2000- הוקמו 4 תחנות כוח חדישות עם כושר ייצור חשמל גדול במיוחד המייצרות חשמל באמצעות פחם.
2005- חברת החשמל חתמה על הסכם לרכישת גז טבעי מחרבת EMG וקיבלה מעמד מיוחד המאפשר לה לרכוש גז טבעי מחברות גז במרים ולמכור אותו למדינות בחוף המזרחי של הים התיכון באמצעות קו צינור אל עריש-אשקלון.
מערכת הדחיסה ב-אל עריש בצינור התת ימי היה באורך של 92 ק”מ מ-אל עריש לאשקלון.
2010- חברת החשמל הרחיבה את השימוש בגז הטבעי וביכולתה לייצר באמצעותו למעלה מ-50% מסך יכולת הייצור הכוללת.
2011- אירוע קשה קרה בצינור הגז בסיני. הדבר גרם להפסקה מוחלטת של אספקת הגז לישראל ולמדינות שהגז אליהן מוזרם.
חברת החשמל הייתה צריכה לייצר חשמל ממתכון גז שונה המבוסס מדלקים שונים.
2011-2012- דירקטוריון חברת החשמל את תנאי ההתקשרות עם שותפות שדה “תמר” הממוקם כ-90 ק”מ מערבית לחיפה.
ההסכם הוא לרכישת גז טבעי במשך 15 שנים.
2013- אספקת גז מקידוח “אסדת תמר” לציבור הישראלי ובראשם חברת החשמל. הדבר גרם לסיומה של תקופה ארוכה מאוד של מחסור בגז טבעי.
מנהלי החברה מכל הזמנים:
פנחס רוטנרבג- 1941-1923
אברהם רוטנברג- 1957-1942
יעקב פלד- 1968-1957
יעקב חושי- 1971-1968
אברהם בלוך- 1974-1972
אריאל עמיעד- 1980-1974
יוסף טוליפמן- 1980
איתן יעקובסון- 1982-1981
יצחק חופי- 1990-1982
משה כץ- 1994-1990
רפי פלד- 2000-1995
יעקב רזון- 2005-2000
אורי בן-נון- 2011-2007
אלי גליקמן- 2015-2011
עופר בלוך– 2015
נתונים אלה נלקחו מאתר www.tevapharm.com ומקורות שונים ולכן לאתר Seleb אין כל אחריות על על האמור בו