בזן. בתי זיקוק לנפט- מקום 5 מתוך 10 ב-2021
בתי זיקוק לנפט– הוא בשמה המקוצר “קבוצת בזן”. היא חברה ציבורית ישראלית העוסקת בתחום זיקוק נפט גולמי ובייצור וייצוא מוצרי דלק בישראל.
לבתי זיקוק לנפט שתי חברות בנות: ‘כרמל אולפינים’ ו-‘גדיב- תעשיות פטרוכימיות’.
החברה מחזיקה בבעלויות חלקיות של גופים עסקיים נוספים.
ברבעון האחרון לשנת 2018 דירקטוריון החברה הגיע להחלטה על הפסקת פעילות ב-“שמנים בסיביים חיפה” לאור ירידה בערך פעילות החברה.
החברה מייצרת מוצרים לתעשייה הפטרוכימית וחומרים ארומטיים. התוצרים שהמפעל מייצר כוללים, בין שאר המוצרים, דלק להנעת כלי רכב, חומרי גלם לתעשיות הדלק, הפלסטיקה, הגז ולהכנת אספלט לסלילת כבישים.
1972- עד לשנה זו שמה של של בתי הזיקוק “בתי זיקוק חיפה” ואז שונה ל-“בתי זיקוק לנפט” או בראשי-תיבות בז”ן.
2006- עם מכירתו של בית הזיקוק שהחזיקה באשדוד לחברת פז, פורק המונופול של בז”ן על תחום זיקוק הנפט בישראל. שטחם הכולל של בתי הזיקוק, ללא המפעלים הסמוכים עומד על כ-1,700 דונם. כושר הזיקוק” כ-9,000,000 טון נפט גולמי בשנה.
על פי הנתונים של המשרד לאיכות הסביבה, בז”ן היא המפעל המזהם ביותר בישראל(נכון ל-2014) ויחד עם מפעלים נוספים בסמוך יוצרת מוקד זיהום נרחב באזור מפרץ חיפה, עד שירד למקום שני בשנת 2018 בעקבות טסון נחל אשלים.
2019- חזר למקום הראשון ברשימת המפעלים המסוכנים ביותר לסביבה בישראל.
מי הם עשרת החברות הגדולות בישראל שהובילו אשתקד? מה אנחנו באמת יודעים עליהם ואיך הם הגיעו לכבד את מיקומם ב-10 החברות הגדולות בישראל ?
בסדרת כתבות שאנחנו, כאן באתר SELEB הכנו עבורכם, תוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי ביותר לגבי כל אחד ואחד מהחברות שזכו להיכנס לרשימה ובכתבה הבאה, אנו נכיר את ‘בזן’. חברת זיקוק נפט ודלקים מצליחה ומובילה בעולם, שזכתה בכבוד להיות המקום החמישי ברשימה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם>> אלביט מערכות
קרדיט לחברת בתי זיקוק לנפט- www.bazan.co.il
10 חברות הגדולות בישראל 2021
קצת רקע
1927- פיתוחו של שדה הנפט ב-כירכוכ, בצפון עיראק. בשנה זו החלו שלטונות המנדט הבריטי וחברת הנפט העיראקית לתכנן את חיבור השדה בצינור לנמל בים התיכון. חיפה נבחרה כנמל מוצא לצינור הנפט בגלל מספר גורמים בהם: רציפות השלטון הבריטי מעיראק עד חיפה. בחיפה הלו תכנונים ותשתיות להקמת נמל חדש מפרץ חיפה. נמל זה התאים לעגינת מכליות נפט והיו לחופיו שטחים פנויים גדולים ומסילת רכבת העמק עברה לאורך חלק מהתוואי.
1934- כאשר הושלמה בניית צינור הנפט. החלה חברת הנפט העיראקית במגעים עם הממשלה הבריטית להקמת בתי זיקוק לחופי מפרץ חיפה. הממשלה הבריטית עודדה את הקמת בתי הזיקוק, בתנאי שיהיה זה פרויקט משותף עם חברת הדלק הגדולה ‘רויאל דאטש של’.
לפי החלטתו של הנציב העליון, הוגדר באותה השנה כמתחם בשטח ללא מעמד מוניציפלי בו הוקמו בתי הזיקוק, אחרי שהוסרו מתחומי חיפה. כל זאת במסגרת הסכם בין ממשלת המנדט לחברה שבנתה את בתי הזיקוק, שכלל הסדרי מס שונים.
לשם הקמת בתי הזיקוק הוקמה חברת Consolidated Refineries Limited-CRL ), בבעלות משותפת של חברת הנפט האנגלו-איראנית וחברת הנפט האנגלית-הולנדית “רואיל דאטש של.
הקמת בתי זיקוק בחיפה
בתי הזיקוק הוקמו בעידוד השלטונות המנדט הבריטי במפרץ חיפה בשנת 1938, כחלק מהערכותם לקראת אפשרות של מלחמה עתידית, שתדרוש הפקת מלאי גדול של דלק לצרכים מלחמתיים. בתי הזיקוק מוקמו על גדות נחל קישון משלוש סיבות:
- 1924- צינור דלק בין כירכוכ-חיפה
- שאיבת מים מאזור הקישון לקירור מתקני הזיקוק
- שימש כמתחם שממנו ניתן היה לתכנן גישה נוחה הן בתחבורה והן בהולכה בצנרת לנמל חיפה
הקמת בתי הזיקוק שהחלה ב-1938 ונמשכה במלא התנופה גם לאורך מלחמת העולם השנייה. כבר ב-1939 החלו בתי הזיקוק לספק מזוט לאניות שעגנו בנמל חיפה.
העבודה נעשתה במקצועיות ובמהירות ע”י חברת ‘קלוג’ באמריקאית שהסתייעה בחברת “סולל בונה”. עבודות שלב ההקמה הושלמו בשנת 1944.
לאורך תקופת מלחמת העולם השנייה סיפקו בתי הזיקוק תזקיקי נפט ושמנים תעשייתיים לצבא ולצי הבריטיים וכן לצבא האמריקאי שפעל בצפון אפריקה.
1940-1942- נערכו 21 התקפות אוויריות על בתי הזיקוק כשרוב ההתקפות הגיעו מצידו של חיל האוויר האיטלקי. התקפות אלה גרמו לנזקים רבים אל לא הצליחו להשבית את עבודת הזיקוק.
הצבא הבריטי הקים באזור מערכת הגנה נגד מטוסים, שכללה תותחים, מסכי עשן ובלונים, בנוסף למיגון מיכלי האחסון.
1941- הפסקה זמנית של זרימת הנפט מכירכוכ לחיפה, עקב המלחמה האנגלו-עיראקית. בקיץ של אותה שנה המפעל בחיפה חזר לתפעול מלא.
1947- בתום מלחמת העולם השנייה, החלו בתי הזיקוק לתפעול בתפוקה מלאה והבריטים תכננו את הרחבת המפעל והנחת צינור נפט חדש לעיראק והבריטים תכננו את הרחבת המפעל והנחת צינור נפט חדש לעיראק ובנובמבר 1947, הופסקו כל עבודות הפיתוח.
ארגון לח”י תקף את בתי הזיקוק:
1945- (ליל הרכבות), ניסו ארבעה לוחמי לח”י להחדיר מטעני חומר נפץ לבתי הזיקוק.
לפני הפריצה- אירע אסון ופצצה התפוצצה. היא נטלה את חיו של מפקד המבצע .משה בר-גיורא ופצעה קשה את אברהם יהודאי, שהצליח בכוחות אחרונים להגיע למקום מבטחים ולקבל טיפול רפואי.
1947- הצליחו שלושה לוחמי לח”י באישון לילה, לפרוץ את גדרות בתי הזיקוק ולהניח מטעני חומר נפץ בתוך שלושה מכלים גדולים ולסגת מבלי שיתגלו.
הפיצוץ העלה באש 11 מכלים. הדליקה נמשכה ימים רבים והנזק הכספי היה גדול מאוד. הממשלה, באותה תקופה, מיהרה להטיל היטל מיוחד על כל ליטר דלק, כדי לפצות את חברת הנפט העיראקית שבבעלותם.
1947(דצמבר)- שביתת עובדים הערבים בבתי הזיקוק. הוועד הערבי העליום הגריז על שביתת מחאה בת שלושה ימים נגד החלטת החלוקה.
העובדים הערבים בבתי הזיקוק הודיעו להנהלת המפעל כי אין ביכולים להגיע לעבודה, כל זאת כמחאה על כך שההסעה מתבצעת באוטובוסים של חברה יהודית ודרשו שהחברה תספק עבורם אוטובוסים מטעם הנהלת המפעל או אוטובוסים המופעלים ע”י נהגים עברים.
לאחר קום המדינה- לצד יציאת הבריטים מגבולות המדינה שזה עתה קמה, הורו לחברת האנרגיה ‘של’ להפסיק את הזרמת הנפט הגולמי מצינור הנפט שבעיראק.
1948- במהלך החודשים הראשונים של שנה זו, פעלו בתי הזיקוק שבהם עבדו עובדים ערבים ויהודים כאחד. ההנהלה הבריטית צפתה ניצחון צבאי מובהק לכוחות הערביים ולכן, כאשר פרצה השביתה של הפועלים הערבים במפעל, באפריל של אותה שנה, עזבו המנהלים הבריטים את המפעל ואת הארך ובכך הפקידו את בתי הזיקוק בידי העובדים היהודיים.
לצד זה, כוחות ההגנה וה-פלמ”ח כבשו את חיפה והודיעו לדוד בן-גוריון כי גם בתי זיקוק בידם, מהלך זה הפתיע ושימח מאוד את דוד בן-גוריון.
1948(מאי)- הבריטים חזרו למפעל בליויי צבאי ואוניות קרב ורוקנו את מכלי הנפט ובראשון לחודש יוני לאותה השנה, הורה שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, על סגירת בתי הזיקוק בחיפה.
ממשלת ישראל, שהייתה זקוקה לנפט למרכים צבאיים ולדלק עבור מכוניות, הורתה להפעיל את בתי הזיקוק מבלי לקבל את אישורה של הנהלה הבריטית. כל זאת בעקבות הבנות בין פועלי חיפה לבין ג’ון הופקינס, מנהל כוח אדם, כמייצג ההנהלה. מההבנות…הבריטים יתנו למועצת פועלי חיפה להיות נציגת המוסדות היהודים לנהל את המפעל, לשמור עליו ולהחזירו במים. כל התקיימה מדינת ישראל מספר חודשים על דלק זה ולא קרסה מחוסר אנרגיה.
1948- חזרו המנהלים הבריטיים אך בתי הזיקוק היו מושבתים היות שלא זרם נפט בצינור. רק בסוך אותה שנה החלו להגיע מכליות נפט גולמי ממקורות אחרים ורחוקים לנמל חיפה.
סיפוח לשטח המוניציפלי של חיפה- לאורך כל אותם השנים, השטח בו מוקמו בתי הזיקוק היו בגדר “שלטח אקס-טריטוריאלי” ולא השתייכו לשום רשות מוניציפלית( למרות השם “בתי זיקוק חיפה”)
2005- החלטת שר הפנים אופיר פינס, צורף שטח בתי הזיקוק לשטח המוניציפלי של חיפה.
בתי הזיקוק נדרשו לשלם ארנונהלעיר חיפה(כ-45%) וכלך גם לכל הרשויות המקומיות הגובלות בו כמו קריית אתא(25%) ונשר(15%), מועתה האזורית זבולון(15%).
בתי הזיקוק התנגדו לצעד זה והגישו כעל כך עתירה לבג”ץ.
קו צינור הנפט מאילת- בעקבות סגירת תעלת סואץ(אשר בסופו של דבר הובילה למלחת סיני), כדי להבטיח הספקה סדירה של דלק לישראל, הוקמה בשנת 1956 חברה ממשלתית בשם “אפיקי נפט” לצורך קליטה בנמל אילת של נפט גולמי והזרמתו לבית הזיקוק בחיפה.
1957- החלה הזרמת נפט איראני דרך צינור. בהתחלה מאילת לבאר שבע ומשם ברכבת. עוד בשנה זו, הונח קטע נוסף של הקו מבאר שבע לאשדוד ומשם הובל הדלק באוניות לחיפה ושם, בחיפה, הוא זוקק.
1959- הנחתו של הצינור עד בתי הזיקוק בחיפה ששם הוקמה “חברת קו צינור אילת בע”מ לשם תפעולו הקו.
תקופת שנות ה-60-
1963- משרד האוצר התנגד להצעה, למכור את בתי הזיקוק שבחיפה למשקיעים פרטיים.
1964- בית הזיקוק בחיפה מקבל את פרס “יצואן מצטיין”.
1965- חתימת הסכם של חברת בזן להקת בית זיקוק בסיירה לאון.
1968- בזן משתלבת עם המפעלים הפטרו-כימיים.
1969- התחלת שיחות עם משקיעים פרטיים הידועים כ-“החברה לישראל” כשעל השולחן, נושא רכישת חלק מבתי הזיקוק.
בעלות-
1958- החשש מהחרם הערבי, ממשלת בריטניה קיבלה על עצמה החלטה למכור את עסקיה בארך שכללו את עסקי הנפט. בין עסקאות המכירה נכללה גם מכירת בתי הזיקוק לממשלת ישראל אשר החליפה את שמם ל-“בתי זיקוק חיפה”.
1969- לצד הקמתם של בתי זיקוק באשדוד, ממשלת ישראל קיבלה החלטה לגייס חלק מההשקעה דרך משקיעים זרים., בעיקר מיהודים עשירים מהתפוצות.
לצורך כך, המדינה הקצתה 26% ממניות בתי הזיקוק ל-“לחברה לישראל”- חברה שהוקמה ב-1968 לצורך יצירת שותפות בין המדינה לבעלי הון זרים.
אחד המשקיעים שנענו להצעת השותפות היה איש העסקים שאול אייזנברג.
1965- חתימת הסכם של חברת בזן להקת בית זיקוק בסיירה לאון.
1968- בזן משתלבת עם המפעלים הפטרו-כימיים.
1969- התחלת שיחות עם משקיעים פרטיים הידועים כ-“החברה לישראל” כשעל השולחן, נושא רכישת חלק מבתי הזיקוק.
נתונים אלה נלקחו מאתר www.bazan.co.il ומקורות שונים ולכן לאתר Seleb אין כל אחריות על על האמור בו