איי.סי.אל- מקום 4 מתוך 10 ב-2021
איי.סי.אל גרופ– לשעבר “כימיקלים לישראל בע”מ.
היא חברה בת של החברה לישראל וחברת האם של חברות המייצרות אשלג ודשנים אחרים כמו פוספט, מגנזיום, ברום וכל קשת התרכובות שלו.
החברה ציבורית ומסחרת בבורסה לניירות ערך בת”א תחת הסימן איי.סי.אל ובבורסה לניירות ערך בניו-יורק תחת הסימול ICL.
מי הם עשרת החברות הגדולות בישראל שהובילו אשתקד? מה אנחנו באמת יודעים עליהם ואיך הם הגיעו לכבד את מיקומם ב-10 החברות הגדולות בישראל ?
בסדרת כתבות שאנחנו, כאן באתר SELEB הכנו עבורכם, תוכלו לקבל את כל המידע הרלוונטי ביותר לגבי כל אחד ואחד מהחברות שזכו להיכנס לרשימה ובכתבה הבאה, אנו נכיר את ‘איי.סי.אל גרופ’. חברת מינלרים מצליחה ומובילה בעולם, שזכתה בכבוד להיות המקום הרביעי ברשימה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם>> קבוצת בזן
קרדיט לחברת איי.סי.אל גרופ- he.icl-group.com
10 חברות הגדולות בישראל 2021
קצת רקע
1968- הוקמה החברה כחברה ממשלתית ואיגדה את מפעלי ים המלח וכימיקלים ופוספטים, את מפעילי חיפה כימיקלים וערד כימיקלים שהיו אז בהקמה.
1992- החל תהליך ההפרטה של ICL עם הנפקת 20% ממניות החברה בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
24.9% נוספים מהמניות נמכרו ב-1995 לחברה לישראל אשר נשלטה דאז על ידי אייסנברג וקיבלה ממשלת ישראל את מלוא הסמכויות בכל הקשור לניהולה של חברת ICL.
1995- עד לשנה זו, הזרימה החברה לתקציב הממשלה רווחים בסדר גודל של 120,000,000 ש”ח מדי שנה.
1997- רכשה החברה לישראל נתח נוסף. כ-17% ממניות הממשלה בחברה תמורת 200,000,000 נוספים ובסך הכל שילמה 930,000,000 דולר במצטבר. כל זאת בזמן ששווי נכסי ICL הוערך ב-2 מיליארד דולר.
1999- האחים עופר רכשו את השליטה בחברה לישראל וקיבלו כך את השליטה על ICL. בעל השליטה בחברה לישראל הוא עידן עופר.
במבנה הבעלות הנוכחי, החברה לישראל מחזיקה ב-45.73% מהמניות ו-10.95% מהמניות מוחזקות על ידי גופים מוסדיים והיתר…43.29% מוחזקת על ידי הציבור.
מוצרי החברה
מוצרים תעשייתיים- החברה מייצרת כשליש מאספקת הברום האלמנטרי בעולם.
ICL מייצרת מלחים על בסיס ברום ועל בסיס מגנזיום. היא מספקת תרכובות ברום ובהם מעכבי בעירה, מוצרים לטיפול במים, מוצרים לניטרול פליטות כספית מתחנות כוח פחמיות ועוד.
המוצרים של ICL מיוצאים לשלל חברות שונות המרוכזות בעיקר באירופה, אסיה ואמריקה.
2011- ההכנסות מהמוצרים התעשייתיים של החברה עמדו על כ-1.5 מיליארד דולר. הכנסות אלה מהווים כ-20% מסך ההכנסות של ICL לשנה זו.
דשנים- ICL דשנים מפעילה מכרות תת-קרקעיים בספרד ואנגליה, מהם היא מפיקה אשלג המופקים מאשלג מים המלח ופוספטים בנגב.
החברה משווקת את האשלג כפי שהוא ובנוסף…היא מעבדת אותו לייצור דשנים לחקלאות.
2015- ICL חתמה על הסכם רכישה של חברת אלאנה פוטאש. חברה המחזיקה במכרה אשלג באתיופיה.
ICL דשנים מייצרת במפעלים שבבעלותה הן בישראל, טורקיה, גרמניה, הולנד, ספרד, הודו ובלגיה, חומצה גופריתית, זרחתית חקלאית, פוספט, דשני פוספט, דשנים מורכבים ותוספי מזון המבוססים על פוספט לבעלי חיים.
החברה מייצאת מומרים אלה לאירופה, ברזיל, ארה”ב, הודו וסין.
2001- עמדו הכנסות מדשנים אלה על כ-4.2 מיליארד דולר שלמעשה מהווים כ-55% מסך המכירות של ICL לשנה זו.
המשרד להגנת הסביבה חשף נתונים בשנת 2008 כי מפעלי ICL, מפעלי ים המלח רותם אמפרט ומפעל המגנזיום השייכים לכיל דשנים, אחראים ליותר ממחצית מהזיהום התעשייתי החלקיקי במדינה. כ-57% במצטבר!
לחברה תוכנית לכריית פוספטים בשדה ריר הסמוך לערד. התוכנית כריית הפוספטים בשדה בריר, סמוך לערד. התוכנית נתקלה בהתנגדות מצד תושבי האזור וארגונים ירוקים.
2013- מנכ”ל ICL דשנים איים להפסיק את פעילות החברה אם תסוכל היוזמה.
מוצרי תכלית- ICL מוצרי תכלית עוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים מבוססי פוספט ובפיתוח ושיווק של מוצרים מבוססי אלומינה לשימושי מזון, תרופות ועוד…
ייצור מוצרי תכלית ב-ICL נעשה באתרי ייצור באירופה, במיוחד בגרמניה, ארה”ב, ברזיל, ישראל, בסין ובמדינות נוספות.
2011- הכנסות מוצרי תכלית כ-1.5 מיליארד דולר, המהווים שיעור של כ-20% מסך הכנסות ICL לשנה זו.
העסקת עובדים- ל-ICL יש כ-5,000 עובדים ברחבי המפעלים שבניהולה. החברה נחשבת למעסיק הגדול בנגבץ על פי מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית, אחראית ICL ליצירת 20% מכלל התמ”ג באזור הנגב.
2004- בתוכנית “עובדה” עם אילנה דיין, שודר סרט תעודה “זהב לבן עבודה שחורה”. בסרט זה הועלו טענות רבות נגד מפעלי ים המלח על העסקת עובדי קבלן אשר התקבלו על ידי ICL
איכות הסביבה- המשרד לאיכות הסביבה פרסם ב-2012 לראשונה דירוג סביבתי של חברות התעשייה הנסחרות בבורסה וחברת ICL מוקמה במקום השמיני מבין החברות המזהמות ביותר.
2008- הופחתה הכמות השפכים של ICL ב-18%. כחלק מתהליכי התייעלות שונים בחברה, ישנה הפחתה משנת 2008 של 75% בפליטות תחמוצת חנקן, הפחתה של 36% בפליטות חלקיקים וכן הפחתה של 38% בפליטות תחמוצות גופרית.
בתקופה זו, היקף ההשקעות של חברת ICL הקשורות למיזמים סביבתיים, הגיעה ל-2 מיליארד ש”ח במהלך עשור.
חלק מהשקעותיה של ICL התמקדו בפעולות יח”צ שנועדו לקדם את מודעות לעשייה הסביבתית של החברה.
2010- עברה תחנת הכוח בפעלי ים המלח לפעול בגז. לפני שהחלו להשתמש בגז הטבעי, נעשה שימוש ב-250,000 טון מזוט בשנה. היעד הסופי הוא שימוש בכ-80,000 טון מזוט בשנה בלבד.
המעבר לשימוש בגז טבעי מאפשר חיסכון בפליטת גזי חממה, בהשוואה לשימוש במזוט וסולר.
2013- לפי הדירוג בשנה זו, נמצאה ICL במקום ה-18, למרות כל אלה, החברה נמצאה ממוקמת במקום השני בתוצאות המדד החיובי, מדד אשר מציג חברות הנוקטות צעדים לצמצום הפגיעה בסביבה.
על פי משרד לאיכות הסביבה, סתירה זו של חברת ICL בשני מדדים המנוגדים אחד לשני מוסברת בצורה זו כי ICL אמנם מתייחסת ברצינות ומשקיעה רבות בשמירה על הסביבה, יותר ממה שהחוק מחייבה. על אך כל זה…עדיין, ICL נחשבת לאחת החברות המזהמות ביותר במדינת ישראל ואך קיבלה בשנה ו(2013) “כרטיס אדום” של חברה מזהמת במיוחד, היישר מהמשרד לאיכות הסביבה.
ICL החלה בתהליך להפעלת להפעלת מתקני ייצור אנרגיה בגז טבעי במקום במזוט.
2014- פורסם כי שפכים בהיקף של עשרות מיליוני מ”ק, שמקורם במפעלי החברה במישור רותם חלחלו במשך השנים אל מי התהום וגרמו נזק חמור לשמורת הטבע “נחל בוקק”.
2017- בקע בקיר המפעל של “כיל רותם” בנגב, הביא לדליפה של כ-100,000 מ”ק מי גבס חומציים, מה שגרם לסיהום חמור של נחל אשלים, לחסימה זמנית של כביש 90 ולמותם של בעלי חיים מקומיים, בכללם כשליש מהיעלים בנחל אשלים.
מדובר כאן באחת מאסונות האקולוגיים הגדולים בתולדות המדינה. שלושה ימים אחרי הדליפה הודיע המשרד להגנת הסביבה שיפתח בחקירה פלילית של האירוע.
2021- נבקע צינור תמלחת במפעל פריקלס ומאות קוב של תמיסת מי מלח זרמו לנחל עמיעז. התמלחת גרמה נזק רב לצומח והנזק חלחל למי התהום וסיכנה בעלי חיים מקומיים.
נתונים אלה נלקחו מאתר www.he.icl-group.com ומקורות שונים ולכן לאתר Seleb אין כל אחריות על על האמור בו