מדוע ישראל הפכה ל-'בירת ההייטק העולמית' ומדוע כולם נוהרים להצטרף לשורות עולם ההייטק בישראל?
למעלה משני עשורים שמדינת ישראל מבשילה אנשי הייטק ע”י חינוך והשכלה טכנולוגית, לצד דרישה ביטחונית, מדינית, לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים…נראה כי כל המרכיבים הנכונים והנחוצים ליצור את בירת הייטק העולמית. מאחר ותעשיית ההייטק הישראלית, תרתי משמע, הצילה את כלכלת המדינה, ישראלים רבים נושאים את עינייהם למשרות בתחום ההייטק.
בית גידול להייטקיסטים
בין השנים 1984-2014, משינת ישראל רשמה לעצמה גידול של 378% במספר הסטודנטים באוניברסיטאות ומכללות. כבר במחצית השניה של שנות ה-90′ מדינת ישראל הבינה כי יש ביכולתה להיכנס לתהליך ‘בישול איטי’ של ייצור פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים.
לצד הנחיצות הביטחונית של מדינת ישראל להגן על עצמה ממדינות אויב השכנות לה, מדינת ישראל השקיעה מאמצים רבים בהשכלה בתחום הטכנולוגיה, תוכנה וסייבר וכבר עשור אח”כ, ניתן היה לראות את תוצאות ההשקעה שלה.
מובילים בחדשנות הגלובלית
בימים אלה ממש, ישראל מדורגת במקום הראשון מבין 148 מדינות ביכולת חדשנית והיא מככבת גם כן במקום הראשון במדד הדינמיות העולמי השנתי GDI, מדד אשר בוחן את 60 הכלכלות המובילות בעולם, בקטגוריות כמו יכולות טכנולוגיות ומדעיות.
מושכים ארצה חברות מחו"ל, כמו עש לאש
צד ההון האנושי בתחום הטכנולוגיה והחוזקות של מדינת ישראל בתחם החדשנות הובילו לנהירה של חברות טכנולוגיות מעבר לים וכיום, ישנם למעלה מ-300 חברות בינלאומיות אשר ממוקמות בישראל כמו פייסבוק, אינטל, מיקרוסופט, גוגל, סימנס, סיסקו, אפל…כל אלה ועוד, בחרו למקם דווקא בישראל את מרכזי ה-R&D שלהן, בזמן שהן רוכשות כמויות גדולות של חברות הזנק(סטארטאפים).
קונים חברות הזנק לפי משקל
אותן ענקי טכנולוגיה, רוכשות, כמעט באופן קבוע, חברות הזנק ישראליות ומשפיעות במישרין על הכלכלה והתעסוקה הישראלית וניתן לראות זאת לפי הנתונים הבאים:
- ענקיות הטכנולוגיה מעסיקות למעלה מ-55,000 מועסקים במרכזי המו”פ שלהם בלבד.
- בחישוב כללי, חברות הזנק ישראליות וחברות טכנולוגיות מובילות מחו”ל מעסיקות למעלה מ-290,000 מועסקים ישראלים.
צריך לקחת בחשבון גם שהיקף המועסקים, בעקיפין, אף גדולה יותר, ביחס של ¼ בתחום השירותים.
חממה כלכלית של מדינה שלמה
עשיית הטכנולוגיה הישראלית משמשת כעמוד תווך כלכלי למשק הישראלי. תעשייה זו תורמת רבות לייצוא של מדינת ישראל, כשהייצוא הישראלי זינק ב-3,730% מאז 1984.
התעשייה הטכנולוגית בישראל היא התעשייה הנגישה ביותר לשוקי ההון בעולם, כשהיא מצליחה לגייס הון חיצוני לנכסיה בשיעורים כה גדולים, עד שהצליחה לבייש את המערכת הבנקאית הישראלית, חברת החשמל ואף מדינת ישראל…שכל אחת מהן הצליחה לגייס חוב בלבד.
המספרים לא משקרים
לישראל כ-7,000 חברות הייטק. חברות אלה מתחלקות למסםר תחומים:
- 2% בתחומים כלליים בתחום הטכנולוגיה
- 9% בתחום ה-‘קלינטק’
- 17% בתחום מדעי החיים
- 20% בתחום התקשורת
- 25% בתחום האינטרנט
כל המרכיבים הנחוצים ליצירת מעצמה טכנולוגית
פיתוחים צבאיים/ביטחוניים– תחום זה הוא בין המרכיבים החיוניים ביותר להפיכת מדינת ישראל למעצמה טכנולוגית. הנחיצות להוביל בתחום הביטחוני מדיני של מדינת ישראל יוצרת מומנטום לחדשנות טכנולוגית. לצד זה, גיוס כוח עבודה טכנולוגי ואיכותי, כבר בשירות הצבאי הסדיר בצה”ל, מקרין גם לסקטור הציבורי/פרטי ונראה כי ישנו מן מעגל כשפים שכזה, בו משקיעים בתלמידי תיכון להתמקצע בתחומים רלוונטיים אלה עבור תרומתם למצא הגנה לישראל, כשבסופו של השירות הסדיר, הסקטור האזרחי מקבל אותם בזרועות פתוחות ומטיבות עימם במשרות מניבות כלכלית.
אקדמיה– אוניברסיטאות ומכללות בישראל משקיעות משאבים רבים, לטפח מקצועות בתחום הטכנולוגיה מכיוון שחברות זרות כבר הוכיחו עצמן מושקעות כלכלית בתעשייה הטכנולוגית הישראלית וגם כאן, נושא של הצע וביקוש, יותר מעגל קסמים משלו.
יחידות מודיעין/ מחשוב וסייבר צבאיים– צה”ל, כגוף בטחוני, לבשו, משחררת ל-‘אזרחות’, מדי שנה, אלפים של חיילים משוחררים בעלי כישורים יוצאים מהכלל בתחום הטכנולוגיה והסייבר אשר משתלבים בתעשיית הסייבר האזרחית ולמעשה…צה”ל אחראי למעלה מ-20% משך ההשקעות החדשות בישראל רק בזכות זה.
מכיוון שצה”ל בוחן וממיין, כבר בשלבים מוקדים( כבר מתיכון) את המועמדים המתאימים ביותר לשירותים איכותיים כמו ‘מודיעין’ ו-‘סייבר’ ומשקיעה הון עתק בטיפוח מועמדים אלה, מערכת החינוך משווה להשקעת הצבא ומקנה את הכלים הדרושים לספק לגוף בטחוני זה, כמה שיותר מועמדים מתאימים וסינרגיה זו יוצרת את העתיד הטכנולוגי הישראלי כבר בהווה וניתן לראות זאת ע”י כמות חברוןת ההזנק שנוסדו בידי “יוצאי 8200”!
בזמן שכולם היו בבית, ההייטקיסטים חגגו
תקופת הקורונה נגעה בחיינו, הן מבחינה בריאותית וחברתית והן מבחינה מקצועית, כלכלית אבל מסתבר כי ישנו מגזר שלם שיכול היה, לפחות להסיר מספר מהאופנים שצוינו לעיל והם אנשי ההייטק!
בזמן שעסקים נסגרו, אנשים הוצאו לחל”תים וגל אבטלה שפקד מדינה שלמה, בתחום ההייטק, נראה היה כי מגיפת הקורונה לא לא נגעה!
במקום לצאת לחל”ת, ההייטקיסטים נהנו מ-“עבודה מהבית”, עד כדי כך שבימים אלה ממש, בתקופת ה-‘פוסט קורונה’, רבים מההייטקיסטים מעדיפים להמשיך ולעבוד מהבית.
המשכורות של אנשי ההייטק מובילים בפער גדול משאר החברה הישראלית
הרי שאין זה סוד כי המשכורות בתחום ההייטק הן מהגבוהות במדינה.
בתחילתה של המאה ה-21, כולם ידעו כי כל מי שסיים לימודי תואר במדעי המחשב, יוכל ליהנות ממשכורת שמנה בעולם ההייטק הישראלי, כבר בראשית דרכו.
טווח היקף השכר בעולם ההייטק נע בין 25,000-35,000 ש”ח, כששכר המינימום בישראל עומד על 5,000 ש”ח בלבד ולכן, נראה כי מקצועות ההייטק מושכות את עינייהם של אזרחים רבים במדינה.
כיום- נראה כי אין צורך ממשי בלימודי תואר והשקעה של מספר שנים כדי שיוכלו לשבץ עצמם בחברת הייטק איכותית.
כבר בתחילת שנותת ה-2000, מכללות כמו ‘גון ברייס’, הבינו שמה שבאמת חשוב עבור חברות הייטק, יותר מתואר רלוונטי, זה הסמכה מקצועית ולכן, הם הציעו קורסים ממוקדים הרלוונטיים לשוק ההייטק, לפי הצורך הרלוונטי של אותן החברות.
אז אם אתם, כמו רבים אחרים בישראל, חושבים לפנות לעולם ההייטק ולהיצטרף לשורותיהן של החברות המובילות במדינה, אולי יעניין אתכם כתבה נוספת שהכנו, שתעזור לכם להכיר ולאתר אותן.
להלן קישור לכתבה- עשרת חברות ההייטק המובילות בישראל 2021
*כל המידע המוצע בכתבה אינו מהווה הצעה לרכישת שירותים אלו או אחרים ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי, יעוץ רפואי או ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא .